ההספד של אבא עמוס

סיפור חיים
 

לומר את האמת פחדתי שיגיע היום הזה .

מי שמכיר אותי, יודע שאני בחצי חיוך לא משתמש במילה "פחדתי", אלא מתקן את האחר , ואומר אני חושש. וזאת מכיוון שבמהלך כל שנותיו של אלמוג היקר לי, עבדתי עם קבוצה של אנשים לוחמים, אמיצים, גיבורים. כמו כל הקהל והעם הנהדר הזה.
ואלמוג ספג את האווירה, הוקיר אותה וכשהיה ילד הוא קרא לי אבא גיבור .

אלמוג אמר זאת כמו כל ילד תמים ורגיש בארץ ישראל – אבל עבורי זו הייתה אמירה שאין כמוה. התואר הנחשק ביותר בחיים של אדם כמוני. התואר אבא מפיו של אלמוג.
 

כשאלמוג גדל ודיבר על הרצון שלו לעזוב את העולם – שיחות ארוכות, חלקן קשות מנשוא. הייתי חוזר ומדגיש לו "שאם יקרה לו משהו, אני אפגע ולא אוכל להתמודד עם האובדן".
הבן היקר לי אלמוג היה משיב "אבא, אתה קשוח, אתה תתמודד ותשרוד את זה"
אז אהובי – היום אני מספר לך שכנראה ואתה צודק. אני אשרוד את זה, למען אימך אותה אהבת והערצת, למען האחים הנפלאים שלך – להם היית אח בכור, גם אם אתה חשבת שלא כך היה.
במהלך 20 השנים האחרונות נהלנו קרבות רוחניים רבים, אנחנו במטרה שתחייה !
ואתה במטרה ללכת לעולם אחר, טוב יותר, שיאפשר לך לעשות איתחול, ריסטארט על החיים הקשים שלך . אלמוג איש הרוח והספר – הילד בעל הדימיון המדהים, התינוק היפה כמלאך. היום , כאן מעל ראשך עטור השיער אני מספר לך שאולי נצחנו בהרבה קרבות רוחניים – אבל אתה ניצחת את המלחמה. והאובדן קשה ועמוק.

אם אלמוג התמודדנו באמת לאורך 25 שנה. לפני כן...
הוא נולד  כילד יפה שלרגעים בשעות לילה הייתי מסתכל עליו ולא מאמין ששפר עלי מזלי עד כדי כך.
אלמוג נולד עם רמת אי קיו גבוהה ויכולת זיכרון מדהימה, דבר שאפשר לו ללמוד אנגלית, יפנית, וגם לראות את הסרט "שליו" של מל גיבסון בלטינית. גאון נסתר.

בגיל 18 בעקבות תאונה קשה, גופו החזק ויופיו נפגעו כמעט לבלי יכולת שחזור.
הפלטינות והניתוחים הרבים הותירו בו חותם של כאב בשגרה, אך בחנו את אומץ ליבו ורמת יכולת נשיאת הסבל בימי החורף הקרים. והוא היה אמיץ והוא נשא את הסבל בשקט. אבל הקפיד לומר לי "אבא אני סובל כואב לי". וממני הוא שתמיד שמע תשובה חלוטה אחת – תתמודד, או כמו שסבתא לידיה שלו, אותה אהב הייתה אומרת "שיד חלק יא וולדי" , תתמודד בן שלי. ואנחנו נהיה איתך ונתמוך בך ולעולם לא תהיה לבד.

אלמוג אף פעם לא היה לבד
אמא שלו היקרה – שהייתה האדם החשוב בעיניו – הייתה שם תמיד .

אני אולי הייתי קורה מרכזית בבניין עליה הוא ידע שיוכל להישען . אבל אימו הייתה עבורו הבית, המעטפת, העולם שלו. ומכאן אני אומר לה בשמו אל נא תישאי בשום אשמה. את האמא הנפלאה ביותר בעולם. הרגישה ביותר. מה שאת עשית למען אלמוג – יודעים רק שלושה גורמים : את, אלמוג ואלוהים. קטונתי נעמית לידך. ואני מתנצל בפניך שסחבת את הסיטואציה במעלה הדרך.

לפני מספר שנים אלמוג עשה מעשה, שממנו אף אחד לא היה חוזר.
אני / אנחנו הגענו אליו מאוחר מאוד הסיכויים שיצא מכך ללא פגע, או בכלל יחיה היו אפסיים. שבועות ללא הכרה, מערכות חיוניות בתפקוד נמוך והבחור קם כנס רפואי עם נשיקת מלאכים ללא פגע . זה ממש לא היה ברור .

ברבות הימים – אמר לי "אם לא היית מגיע אלי הכאב שלי היה מסתיים" הוא לא אמר לי את זה כאשמה אלא כעובדה.
הוא ידע שאני אלחם עליו עד טיפת דמי האחרונה – ואני הבהרתי לו שתפקידי בעולם זה לשמור עליו. ואני מסרב לשחרר אותו . מסרב!!

אבל אלמוג היה ילד עקשן, עלם עקשן ודעתן, בחור חכם – ועקשן.
אתה לא יכול לקבוע לי אבא, זה רצוני. – כאן אני אומר לך בני – אתה צודק אני לא יכול. אתה קבעת את העובדה.
ואני כאדם שאוהב אותך הכי בעולם – מכבד את החלטתך לא בלי מילה אחרונה בוויכוח התמידי שלנו על המוות "אינני מסכים איתה, מבחינתי הבחירה בחיים היא הבחירה הנכונה והאמיתית".
 

אומרים שכתיבת ספר משולה ללידה של ילד
מתפתחת מזרע קטן של רעיון, שנובטת במשך חודשים ארוכים עם שינויים ומשקל מחשבתי רב. וסיומה בלידה של ספר חדש שמודפס ובא לעולם.
אלמוג הותיר לנו ספר שכתב, דימיוני ומדהים. עם יקום מקביל וטוב יותר מאשר כאן.
ולשם הוא שאף, הוא האמין בכל ליבו כי יש חיים חדשים אחרי המוות. והאתחול יחזיר אותו לכאן בגלגול הנשמות טוב יותר לעולם מקסים יותר.
במטאפורה על כתיבת הספר יכול להיות שזהו הזיכרון המשול לנכד שאלמוג זיכה אותנו בו, ממנו.

לסיום

אני אומר לבני הטובים דקל ופלג, תודה על התמיכה שלכם. אלמוג אהב אתכם באמת ובתמים. וביקש גם להקל עליכם את הדאגה לעתיד. ואתם לא בקשתם את ההקלה . אלא "נכנסתם תחת האלונקה" ועזרתם ותמכתם כי הרי אתם לוחמים ממשפחה וקהילה של לוחמים. עם מוסר וערכים. ואני בשמו וכמיופה כוחו מבקש לומר לכם סליחה אם שלמתם ולו מעט על המצב אליו נולדתם לתוכו.
אלוהים עדי כי אימכם ואני עשינו כל מאמץ שזה לא יבוא במחיר אותו אנו משלמים כיום ובכלל.

אלמוג בני אני מבקש להיפרד ממך . שתדע שאני עוד אבכה רבות לזכרך.
לעולם לא אשכח אותך, ואתגעגע בטירוף לשמוע את קולך ולראות את זיו פניך .
 

אני רוצה לומר לך משפט אחרון מספר הילדים אותו קראתי לך לפני השינה
אתה אמרת "אבא אני אוהב אותך מכאן ועד הירח"
ואני משיב בחור נפלא שלי
"אני אוהב אותך מכאן ועד הירח – ובחזרה "