ההספד של אמא נעמית
נקרא במלאת ה- 30 ללכתו של אלמוג 30.7.24
אז אלמוגי שלי
עברו 30 ימים מאז שבחרת ללכת מכאן, מהעולם הגשמי....
אל תוך העולם הרוחני, עולם שכל כך רצית להיות בו, שכל כך היית צריך להיות בו
אז… מה אספר לך על מה שקורה כאן
אז כאן בארצנו יש בלאגאן נוראי, בלאגאן שהולך ומסתבך ,
מאיה , אתה זוכר אותה ?? אחת מהמטפלות שטיפלה בך..
אמרה לי שהבנת שהולך להיות קשה פה בארץ והעדפת ללכת עוד לפני שהכל יהיה קשה מידי .. שלא היה לך סבלנות להתמודד עם הכל …
כמה ימים לפני שהלכת , בעודך עולה במדרגות לכיוון החדר שלך, הסתובבת אלי ואמרת לי
אמא , יש פה כל כך הרבה רעש ובלאגאן כאן בארץ , אולי נמצא מקום אחר לגור פה , מקום יותר שקט
והסתכלתי עליך , ואמרתי לך, מהמקום היותר לוגי שלי
לאן נלך?? זה הבית שלנו …
אז כמו שהיית בחייך , ככה במותך , החלטת לעשות על פי רצונך … וללכת …
החיים בבית שקטים , שאני עולה לקומה השנייה בבית, האוטומאט שלי הוא להפנות מבט לכיוון החדר שלך, לראות אם אתה שם , מה אתה עושה , ואם אתה לא בחדר, להרגיש שפשוט יצאת לאחד מההליכות הרגליות שהיית עושה כל יום .. ותכף אתה חוזר …
אבל , ישר אני נזכרת שאתה כבר לא תחזור…והכאב והגעגוע החזק אוחז בי חזק....
מקווה שאתה שם למעלה
רואה ושומע אותנו … ומהמקום שלך , תשמור עלינו כאן … שלא ילך ויסתבך עוד יותר …
תמיד דאגת לי איך אני מרגישה , ובימים בהם היית רואה אותי , דואגת, או בלי מצב רוח ,
היית שואל איך אני ,ואפילו מידי פעם , ניסת להצחיק אותי , והיית אומר לי
אמא את כל הזמן דואגת לי, איך אני מרגיש , ואיך אני יכול להתמודד טוב יותר , אז גם לי חשוב איך את מרגישה …
אז.. אלמוגי שלי
אני בסדר
מנסה להיות חזקה , וכמו שאתה מכיר אותי ,
מנסה למצוא את המילה הנכונה , את המחשבה הנכונה, שתתן הגיון בכל הטרפת שקורה כאן פה למטה …ומנסה למצוא את ההגיון , בכל המסע שעברת עד ליום שבו החלטת להפרד וללכת …
רציתי גם לספר לך, שבזמן השבעה , הגיעו כל כך הרבה אנשים להיות איתנו לכבד ולהוקיר את הדרך שהתמודדת בכל השנים שהיית איתנו ,
בזמן השבעה כל כך הרבה אנשים ראו אותך , ושמעו עליך , ראו והתפעלו מהספר שכתבת....
כל מה שלא הרגשת כל חייך….
ואולי אם היית יודע .. היית אפילו נבוך מכל ההמולה שנוצרה סביבך ..
הקמנו אתר לזכרך.. אתר שדרכו אפשר יהיה להכיר אותך יותר טוב
ולהכיר את הספר שכתבת .. שכל כך היה חשוב לך להפיץ בעולם הזה … שכל כך התאכזבת שזה לא נמכר כמו שציפית ..
מכאן, אלמוגי שלי… אנחנו ממשיכים , אתה תהיה בליבנו כל חיינו , תלווה אותנו לאורך כל הדרך … גם אם אתה לא כאן איתנו בפיזי.. אתה איתנו ברוח ובנפש …
תהנה איפה שאתה נמצא .. תעוף כמו ציפור .. ותהנה מהחופש הפנימי שלך כמו שתמיד רצית
אוהבת ומתגעגעת המון
אמא